אסרטיביות ותרגום

21/09/2014 בשעה 21:35 | פורסם בUncategorized | 2 תגובות
תגים: , , ,

בפוסט הקודם הבטחתי לכם פירוט על אסרטיביות, והרי הוא לפניכם. לפני כמה חודשים השתתפתי בערב הרצאות קצרות של אגודת המתרגמים בישראל (10 הרצאות של 10 דקות) ודיברתי על אסטרטגיות להתמודדות עם קשיים באינטראקציה עם לקוחות. אחת האסטרטגיות היא פיתוח אסרטיביות – זו לא תכונה מולדת, וכל אחד יכול לפתח אותה ולשפר אותה.

(שימו לב: איכות השמע לא כ"כ טובה, אז צריך להגביר כדי לשמוע. אל תשכחו להחליש שוב עם סיום הצפייה.)

אתם מוזמנים לראות כאן את שאר ההרצאות הקצרות משני ערבי ההרצאות הקצרות של האגודה.

יש לכם טיפים משלכם? השאירו אותם בתגובות!

5 התכונות הסודיות של מתרגמים טובים

14/09/2014 בשעה 20:34 | פורסם בUncategorized | 4 תגובות
תגים: ,

כשחושבים על מתרגמים טובים, חושבים על תכונות כמו סקרנות, ידע בשפות או רגישות לדקויות לשוניות וספרותיות. אלה בהחלט תכונות חשובות למתרגמים, אבל יש עוד כמה תכונות לא פחות חשובות עבורם, שלרוב לא מתייחסים אליהן:

1. החלטיות – תרגום הוא קבלת החלטות בלתי פוסקת. מה הסדר הנכון של המילים? איזו מילה מביעה יותר טוב את הניואנס שבמקור? כיוון שאנחנו צריכים להגיש ללקוח טקסט מוגמר, אנחנו חייבים להגיע להכרעה ולהמשיך הלאה למשפט הבא.

2. היכולת לשחרר – לכל פרויקט יש תאריך יעד, בין אם הוא בעוד כמה שעות, ימים או חודשים. כיוון שהזמן שלנו מוגבל (ולפי חוק מרפי של המתרגמים כל עבודה תהיה מסובכת יותר מכפי שנדמה בהתחלה), עלינו לקבל את העובדה שאין לנו אפשרות ללטש את הטקסט עד אינסוף ושהוא לא צריך להיות מושלם, אלא מספיק טוב ומותאם לצרכים של הלקוח. למשל, יש מונחים שחשובים יותר ופחות להבנת הטקסט או להנאה ממנו, וחשוב לדעת מתי מונח הוא שולי במידה כזו שלא מצדיקה חיפוש של שעתיים.

3. נחמדות – סבתא שלי הייתה אומרת, "בדבש תופסים יותר זבובים". אמנם רובנו עובדים לבד בבית והאינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים היא מוגבלת, אבל היא עדיין קיימת. כאנשי מקצוע אנחנו באים במגע עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים, קולגות וספקי שירות שונים, וחשוב לשמור על אווירה נעימה כדי שהם ימשיכו לרצות להיות איתנו בקשר.

4. אסרטיביות – לעתים יש התנגשות בין הרצונות, הצרכים והיכולות שלנו לבין אלו של הלקוחות (למשל לוח זמנים שלא ריאלי או לא נוח לכם, פרויקט שלא בתחום ההתמחות שלכם וכו'). עלינו להיות מסוגלים לעמוד על שלנו ולסרב לדרישות שלא מתאימות לנו, ותוך כדי כך גם  להביע כבוד כלפי הלקוח והתחשבות בצד שלו ולמצוא פתרון המקובל על כולם. אם תהיו אגרסיביים, יש סיכוי שהלקוח לא ירצה לעבוד איתכם יותר (ראו סעיף 3). עוד על אסרטיביות באחד הפוסטים הבאים.

5. ענווה – שימו את האגו בצד וחשבו איך להעביר את הטקסט, על התוכן והקול שלו, בצורה הטובה ביותר. אם אתם לא בטוחים ב-100% במונח או בסוגיה דקדוקית מסוימת, בדקו אותם. כשאתם מקבלים עריכה של התרגום שלכם, נצלו אותה כהזדמנות ללמוד – אנחנו לא מקבלים תמיד משוב על העבודה שלנו או הצצה לעבודה של מתרגם אחר. עברו על התיקונים ובדקו אילו מהם מוצדקים, אבל דעו גם להבדיל בין העדפות סגנוניות של העורך לשגיאות של ממש.

יש לדעתכם עוד תכונות שחשובות למתרגמים? כתבו אותן בתגובות.

יום עיון למתרגמים מתחילים

10/07/2014 בשעה 22:03 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , , ,

כשמסיימים את הלימודים באוניברסיטה, בכל מקצוע שהוא, הכניסה לשוק העבודה לא תמיד חלקה: לוקח זמן למצוא מקום עבודה וללמוד לבצע את התפקיד. אותו הדבר כשמסיימים את לימודי התרגום: לוקח זמן להבין איך שוק התרגום נראה ולגבש חוג לקוחות. אנחנו גם עלולים להיתקל בדרך במהמורות שונות שמקשות עלינו, כגון בירוקרטיה והתנהלות מול הלקוחות. מי שמתחיל קריירת תרגום בלי ללמוד תרגום באופן פורמלי גם מוצא את עצמו לרוב בוואקום מקצועי, בלי מרצים לשעבר וחברים שאפשר להתייעץ איתם.

אגודת המתרגמים בישראל החליטה לעזור למתרגמים מתחילים בכניסה לעולם המקצוע, והיא עורכת יום עיון למתרגמים מתחילים ב-29 ביולי בבית ציוני אמריקה בת"א (גילוי נאות: אני ממארגני יום העיון). יום העיון יכלול הרצאות של מתרגמים ותיקים ומנוסים כמו יעל סלע-שפירו, נינה רימון דייויס ויעל סגל, שיסבירו איך אפשר להתחיל את הקריירה בצורה חלקה יותר. יום העיון יסתיים במפגש עם נציגי סוכנויות תרגום.

זוהי התוכנית המלאה (אפשר ללחוץ עליה להגדלה). אם אתם מתרגמים בתחילת דרככם, או שאתם שוקלים קריירת תרגום, כדאי לכם להגיע!

תוכנית יום העיון למתרגמים מתחילים באגודת המתרגמים בישראל

תוכנית יום העיון למתרגמים מתחילים באגודת המתרגמים בישראל

אפשר ללמוד גם מתרגומים לא מוצלחים

07/09/2013 בשעה 14:06 | פורסם בUncategorized | 3 תגובות
תגים: , ,

בחודשים האחרונים קראתי לא מעט ספרים (למשל הספר הזה על מופנמות), ושניים מהם בלטו בתרגומים הצורמים שלהם, עד כדי כך שהרושם שהם הותירו בי נשאר עד היום (בניגוד לספרים עצמם). אמנם לא השוויתי את התרגומים למקור, אך מה שהפריע לי היה בניסוח העברי. תוך כדי קריאה ניהלתי דיאלוג עם התרגום: ניסיתי לשחזר את המקור ולחשוב איך אני הייתי מתרגמת ומנסחת אותו. כשחשבתי על כל הדברים שהפריעו לי באותם תרגומים, גיבשתי לי את ארבע הנקודות הבאות. חשוב במיוחד שמתרגמים בתחילת דרכם יהיו מודעים אליהן.

הקשיבו לטקסט שלכם. לפעמים מתרגמים נצמדים מאוד לטקסט המקור, מסיבות שונות, ומתרגמים אותו כמעט מילה במילה. חשוב ללכת צעד אחורה ולשים לב למשמעות של המשפט או הפסקה: מה הם בעצם רוצים לומר? השלב הבא הוא לחשוב איך היינו אומרים את אותו הדבר בעברית.

הקפידו על מִשְׁלָב מתאים. באחד התרגומים שקראתי השפה הייתה מאוד גבוהה, ואילו המקור (הצצתי באמזון) כתוב בשפה פשוטה ועניינת. לא רק שהתרגום (לפחות בעיניי) חוטא למקור בכך שהוא מכביד את השפה ומשנה את הטון של הספר, הוא גם מסרבל את הקריאה. בעבר היה נהוג לתרגם בשפה מליצית, ללא קשר לטקסט המקור, אולי מתוך אידאולוגיה להקניית עברית נכונה או מתוך תפיסה שזוהי השפה הספרותית הראויה. כיום הנורמה היא להתאים את התרגום ואת המשלב שלו לטקסט המקור, כדי שהחוויה של קריאת התרגום תהיה דומה ככל האפשר לקריאת המקור.

חשוב לציין כי מציאת המשלב הנכון אינה בהכרח משימה פשוטה. לדוגמה, ספרי מדע פופולרי ועזרה עצמית כתובים לעתים באנגלית קלילה, שקשה להעביר לעברית ולשמור במקביל על הטון (שלא יהיה יותר מדי או פחות מדי רציני) ועל שפה תקינה. קשה גם להעביר לעברית התקרבות בין שני אנשים שבאה לידי ביטוי במעבר מפנייה בלשון נימוס לפנייה בשפה אינטימית יותר (למשל vous לעומת tu בצרפתית).

הקפידו שכל המילים יהיו שייכות לאותו משלב. התמונה שעולה לי לראש היא של מסמר בולט, כזה שנתקע ומפריע. לפעמים יופיעו מילה או ביטוי שאינם תואמים את המשלב של המשפט כולו. כדי שהמסמר לא יסיח את דעתו של הקורא, חשוב לנסות ולמצוא מילה חלופית שתבלוט פחות . חשוב לציין שגם זה לא תמיד קל, למשל כשהמילה הדרושה בעברית היא ארכאית.

הימנעו מאִינְגְלִיזְמִים. לפעמים אנחנו כל כך שקועים בתוך הטקסט שלנו, שאנחנו כבר לא בטוחים אם הביטוי שאנחנו משתמשים בו הוא עברי או מאונגלז. אם החשד שלכם מתעורר, השקיעו עוד כמה דקות בבדיקה – שאלו קולגה או שתבדקו במילון. אל תשוו את מספר התוצאות בגוגל של כל אחת מהאפשרויות – יש סיכוי טוב שלא רק אתם נפלתם כאן.

אירועים קרובים

25/08/2013 בשעה 20:28 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , , ,

אחרי קיץ רגוע ושקט, בשבוע האחרון קיבלתי הודעות על כמה אירועים מעניינים:

  • האירוע החודשי הקרוב של אגודת המתרגמים יערך ב-2 באוקטובר ובפורמט חדש: 10 הרצאות בנות 10 דקות. פרטים, תוכנית והרשמה כאן, ויש גם הזמנה בפייסבוק.
  • המתרגמת ענבל-שגיב נקדימון תעביר סדנת תרגום מדע בדיוני ופנטזיה במסגרת פסטיבל אייקון שייערך בסוכות. פרטים בבלוג של ענבל, כאן.
  • בלוח האירועים של התרגומיה תמצאו את שני האירועים שהזכרתי וגם סדרת הרצאות שפה ומוח באוניברסיטת תל אביב ואת הכנס השנתי של אגודת המתרגמים, שייערך הפעם בהרצליה ב-10-12 בפברואר.

 

איך מתחילים קריירת תרגום?

07/06/2013 בשעה 12:21 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , ,

אתם אוהבים שפות, או שלמדתם ספרות אנגלית ואתם רוצים לעשות עם זה משהו. אתם שוקלים להיות מתרגמים, אבל אתם לא יודעים איפה להתחיל? הנה מדריך קצרצר שייתן לכם כיוון.

כדי לקבל מושג על העולם ועל השוק שאליהם אתם נכנסים (בהתאם לשפות ולתחומים שאתם מתרגמים), רצוי להתייעץ עם מתרגמ/ת ותיק/ה ומומלץ גם לקרוא מדריך עסקי למתרגמים, כמו הספרים שסיקרתי כאן וכאן.

אם אחרי כל הבירורים אתם בטוחים שזו הקריירה בשבילכם, זה הזמן לפתוח עסק באופן רשמי. התייעצו עם רואה/ת חשבון או יועצ/ת מס וגשו לרשויות המתאימות (מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי). זה גם השלב לדאוג לחשבוניות ולקבלות (התייעצו עם מומחה המסים שלכם כדי להחליט על הנוסח ואם להדפיס פנקסים או להשתמש בתוכנה להנהלת חשבונות).

עכשיו הגיע הזמן להשיג לקוחות. צרו קשר עם סוכנויות תרגום ושלחו להן קורות חיים (על סימני אזהרה בעבודה עם סוכנויות תרגום ניתן לקרוא כאן). נסו גם לאפיין את הלקוחות הפוטנציאליים שלכם לפי השפות והתחומים שבהם אתם עוסקים (למשל, אם אתם מתרגמים טקסטים משפטיים מסינית לעברית, חפשו חברות ומשרדי עורכי דין העובדים מול סין) ופנו אליהם (שימו לב לחוק הספאם). התאזרו בסבלנות: גם אם הם מעוניינים בשירותיכם, ייתכן שאין להם צורך בהם כרגע, אבל הם יפנו אליכם בעתיד. בנוסף, ספרו לכל מי שאתם מכירים מה אתם עושים - אי אפשר לדעת מאיפה תגיע העבודה הבאה.

כדאי לכם לשקול גם לימודי תרגום, שכן פרט לידע המקצועי שתרכשו, המודעות אליהם בשוק הולכת וגוברת, וחלק מצרכני שירותי התרגום עשויים להגדיר אותם כדרישה. בנוסף, זוהי פלטפורמה נהדרת להיכרות עם מתרגמים נוספים. ישנן תוכניות לימודי תעודה בתרגום באוניברסיטת תל אביב (שם למדתי) ובמכללת בית ברל. ותוכנית לתואר שני בתרגום באוניברסיטת בר-אילן.

כדאי מאוד להצטרף לקהילת המתרגמים בארץ ובעולם, שכן תרוויחו כך מסגרת חברתית ומקצועית. תוכלו לקרוא עוד בנושא כאן.

המתרגמים הוותיקים שבקהל – יש לכם עוד הצעות וטיפים? אתם מוזמנים לפרט בתגובות.

לקריאה נוספת

יום העיון של אגודת המתרגמים (ועוד קצת נוף)

31/05/2013 בשעה 16:30 | פורסם בUncategorized | 6 תגובות
תגים: , , , , , , , , , , ,

אתמול נערך במשכנות שאננים שבירושלים יום עיון של אגודת המתרגמים. עוד לפני שהיום התחיל, כבר הספקנו ליהנות מהנוף:

הנוף ממשכנות שאננים

טחנת הרוח בימין משה

ההרצאה הראשונה הייתה של המתרגם והסופר אבן פלנברג, והתמקדה בשני משפטים מתוך סיפורו של ארנסט המינגוויי "גבעות כמו פילים לבנים" (הסיפור משנת 1927, תורגם לעברית ב-2007 ע"ל ידי יואב כ"ץ):

He drank an Anis at the bar and looked at the people. They were all waiting reasonably for the train.

התבקשנו לתרגם את המשפטים לעברית ולשפות אחרות, ובאמצעותם דנו בסוגיות תרגומיות כמו ביות והזרה, סדר מילים, משלב ומציאת המשמעות המדויקת של המילה החשובה בסיפור.

בהמשך היה פאנל על טיפים לעבודה מול לקוחות. המתרגמת מרים בלום הציגה תבניות מוכנות מראש למיילים נפוצים שהיא שולחת, המאפשרות לה לחסוך זמן על ניסוח והקלדה. המתורגמנית אלה בר-אילן סיפרה כי בעולם המתורגמנות עומס העבודה תנודתי יותר ותלוי במצב הכלכלי והפוליטי – אם יש אירוע ביטחוני, האורח מחו"ל עשוי לבטל את הגעתו ולא יהיה צורך בשירותי מתורגמנות. אלה גם המליצה לנו להשתמש בסיסמה "אל תהיה צודק, תהיה חכם" גם בעבודה. יו"ר אגודת המתרגמים פרי זמק הציג את התכנים המומלצים לאתר מקצועי.

לאחר מכן נערך ראיון עם מתרגמת ותיקה ועם מתרגמת בתחילת דרכה, דורותיאה שפר ומיכל גלמן בהתאמה. דורותיאה המליצה שלא לתרגם טקסט בהול במידת האפשר, ולתת לטקסט לשבת לפחות יום לאחר התרגום ולעבור עליו שוב. מיכל ודורותיאה הסכימו כי חלק מ"הסיכון המקצועי" של המתרגמים הוא "תסמונת העורך" – חוסר היכולת לקרוא טקסט מבלי לערוך אותו בראש.

בשלב זה נחלקנו לשתי קבוצות והשתתפנו לסירוגין בשתי סדנאות שונות. הסדנה הראשונה שהייתי בה הייתה "תרגום מחוץ לאזור הנוחות", והעביר אותה פרי זמק. סקרנו שלושה טקסטים מז'אנרים שונים (הרצאה, מסמך ממשלתי, פוסט בבלוג ושיר) ודנו בסוגיות כמו מינוח, משלב, קהל היעד, מטרת הטקסט ודגשים בתרגום.

אחת הבעיות הגדולות של מתרגמים היא שהתכונות שהופכות אותנו למתרגמים טובים (כמו היכולת לשבת לבד בבית במשך שעות, פדנטיות) מקשות עלינו כשאנחנו רוצים לשווק את עצמנו, וכאן נכנסת לאה אהרוני, קואצ'רית עסקית ובעלת סוכנות תרגום, שהעבירה את הסדנה השנייה.  לאה הזכירה לנו שהלקוח לא באמת רוצה להתעסק עם התרגום, אלא שהוא פשוט יבוצע באופן הפשוט ביותר (כמו שאנחנו היינו שמחים אם המקרר או הצנרת היו מתקנים את עצמם), והמליצה לנו להקל על הלקוח ולבוא לקראתו: לשאול שאלות, להיות קשובים לצרכיו ולעזור לו למלא אותם, אם בהתאמת התרגום שלנו לצרכיו או על ידי הפנייתו למתרגם אחר. לאה גם כתבה ספר אלקטרוני (באנגלית) בשם "38 דרכים להגיע ללקוחות, בעולם האמיתי וברשת", ואפשר להוריד אותו בחינם כאן, אחרי הרשמה קצרצרה.

אני מחכה כבר ליום העיון הבא. אני מקווה שגם אתם.

כנס ושני ימי עיון

17/04/2013 בשעה 12:13 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , ,

חודש מאי הקרוב הוא כנראה חודש התרגום הבלתי-רשמי, שכן מתוכננים בו כנס ושני ימי עיון המוקדשים לתרגום:

האירוע הראשון הוא כנס תרגום ספרותי שייערך באוניברסיטת תל אביב ב-7-8 במאי תחת הכותרת Beyond Transfiction: Translators and (Their) Authors. דמי ההרשמה הם 740 ש"ח. לתוכנית הכנס, הרשמה ופרטים נוספים, היכנסו לאתר הכנס.

ב-12 במאי ייערך באוניברסיטת בר-אילן יום עיון לזכרה של פרופ' מרים שלזינגר, שהלכה לעולמה בנובמבר האחרון. נושא יום העיון הוא "הגורם האנושי: המתרגם, המתורגמן וקהל היעד". ההזמנה ליום העיון מופיעה כאן.

ב-30 במאי ייערך יום עיון של אגודת המתרגמים במרכז הכנסים ע"ש קונראד אדנאואר במשכנות שאננים, ירושלים. עלות ההשתתפות עומדת כעת על 420 ש"ח לחברי האגודה ו-480 ש"ח למי שאינם חברים בה. לפרטים והרשמה לחצו כאן. שימו לב: תוכנית יום העיון עדיין אינה סופית.

עדכון: בכנס באוניברסיטת תל אביב, העלות לשומע חופשי ליום בודד או לכנס כולו (יומיים) לא כולל ארוחות היא 150 שח. סטודנטים הלומדים כיום בתוכנית לימודי התרגום פטורים מתשלום לכנס.

המדריך למשתמש בשירותי תרגום

07/04/2013 בשעה 11:20 | פורסם בUncategorized | 11 תגובות
תגים: ,

חלק לא קטן מהפוסטים שלי מכוון למתרגמים, אבל הפוסט הזה מיועד דווקא לצד השני – מורה נבוכים למי שנעזר בשירותי תרגום לראשונה (ולא רק). איך בוחרים מתרגם?

אחת השאלות הראשונות שניצבים מולן היא האם לפנות למתרגם או לסוכנות תרגום. אם אתם מתרגמים את הטקסט למספר שפות, ייתכן שתעדיפו לפנות לסוכנות תרגום בעלת ניסיון שתרכז עבורכם במקצועיות את כלל העבודה מול המתרגמים. אם אתם מתרגמים את הטקסט לשפה אחת בלבד, יהיה קל יותר לעבוד עם מתרגם יחיד, שיוכל להפנות אליכם ישירות את כל השאלות ולחסוך בזמן התיווך של הסוכנות. ייתכן גם שעבודה מול מתרגם יחיד תהיה זולה יותר, ללא דמי התיווך של הסוכנות. לעומת זאת, לסוכנויות תרגום יש יתרון גם בתרגום כמות גדולה של טקסט בזמן קצר, שכן היא תחלק את העבודה בין מספר מתרגמים (אבל אני מכירה גם מתרגמים מצוינים שנעזרים בקולגות בפרויקטים גדולים). כדי שיהיה לכם קנה מידה, הספק של מתרגם ביום הוא כ-2000-3000 מילים, אך ייתכנו חריגות לשני הכיוונים בהתאם לסוג הטקסט.

אם החלטתם לפנות ישירות למתרגם, עליכם לדעת איך בוחרים מתרגם. קודם כל, חשוב שתדעו שתרגום אינו סימטרי, כלומר מתרגם שמתרגם לשפה מסוימת לא בהכרח יכול לתרגם ממנה (למשל, מתרגם מאנגלית לעברית לא בהכרח מתרגם גם מעברית לאנגלית). הסיבה לכך היא שנהוג לתרגם אך ורק לשפת האם, שכן אנחנו מתבטאים הכי טוב והכי טבעי בשפת האם שלנו (עם זאת, יש מתרגמים שבילו תקופות ארוכות בחו"ל והם יכולים לתרגם לשני הכיוונים, אבל יש לבדוק זאת מראש). לכן כשבוחרים מתרגם יש לשים לב לשפות שבהן המתרגם והטקסט עוסקים ולוודא שהמתרגם אכן מתרגם בכיוון הרצוי לכם. אם אתם מתרגמים לשפה שיש לה כמה דיאלקטים (כגון אנגלית, ספרדית או פורטוגזית), ודאו שהמתרגם אכן מתרגם לדיאלקט המבוקש. בנוסף, שימו לב גם לנושא הטקסט. המתרגם צריך להבין את הטקסט שהוא מתרגם ולהכיר את המינוח בשפת היעד (השפה שאליה מתרגמים), ואם אתם מתרגמים חוזה משפטי או מסמך רפואי, למתרגם צריך להיות רקע מתאים כדי שהוא יוכל לתרגם את המסמכים כראוי. ניתן לבקש מהמתרגם קורות חיים או דוגמאות של תרגומים קודמים להתרשמות.

בארץ נהוג לתמחר תרגומים לפי מספר המילים בשפת היעד (כלומר, בטקסט המתורגם), והמחיר הוא לרוב ליחידות של 250 מילים (הנקראות גם יחידות תרגום). לכן, כשאתם מבקשים הצעת מחיר תתבקשו לציין את מספר המילים בטקסט המקור (הטקסט שאתם מעוניינים לתרגם), והמתרגם או הסוכנות יתמחרו את התרגום לפי אומדן של מספר המילים בטקסט היעד (למשל, בתרגום לעברית יש כ-20-30% פחות מילים מאשר בטקסט המקורי באנגלית, ולכן אם ביקשתם לתרגם 1000 מילים באנגלית, התמחור ייעשה לפי הערכה של כ-750 מילים בטקסט המתורגם). שימו לב: ישנם סוגי טקסטים שהמתרגם יעדיף לתת להם מחיר קבוע מראש, כגון תעודות רשמיות או קורות חיים. יש לציין גם למתי הטקסט מבוקש: אם התרגום דחוף או שהוא דורש מהמתרגם לעבוד בשעות לא שגרתיות, התרגום עשוי להיות יקר יותר. רצוי לציין לא רק תאריך יעד, אלא גם שעת יעד, למניעת אי-נעימויות.

יש סיכוי טוב שהמתרגם יבקש לראות את הטקסט מראש, כדי לדעת אם הוא אכן מסוגל לתרגם אותו. אם הטקסט סודי ואינכם ששים לשלוח אותו לכל אחד, אתם יכולים לשלוח קטע מייצג. דעו גם שמתרגם החבר באגודת המתרגמים בישראל מחויב לשמירה על סודיות, בהתאם לקוד האתי של האגודה.

בין אם בחרתם לפנות למתרגם או לסוכנות תרגום, דעו שמקובל לבקש מבחן תרגום להתרשמות מביצועי המתרגם. מבחן תרגום יכול להיות קטע מהטקסט (או מטקסט דומה) באורך 250 מילים ללא תשלום, אך יש לשמור על פרופורציה: רוב המתרגמים לא יסכימו לתרגם 250 מילה לדוגמה כדי להשיג פרויקט באורך 400 מילה. אם אתם מתלבטים בין כמה מתרגמים, אל תכריעו רק על בסיס המחיר, אלא תביאו בחשבון גם את איכות מבחני התרגום. הזול עלול לעלות לכם ביוקר.

אחרי שבחרתם את ספק התרגום שלכם, בין אם מתרגם או סוכנות, תעזרו למתרגם לתרגם בשבילכם על הצד הטוב ביותר. מומלץ לתאם ציפיות כדי למנוע אי-נעימויות: לאיזו מטרה הטקסט – האם אתם מעוניינים רק להבין את הרעיון הכללי או שאתם מפרסמים את הטקסט? האם אתם רוצים רק לתרגם את הטקסט במצגת או שאתם רוצים שהמתרגם גם יכניס את הטקסט למצגת עצמה? צריך לתרגם רק את הטקסט במאמר, או גם את הערות השוליים, הכיתוב באיורים והביבליוגרפיה? (כדאי לדון על כך במעמד הצעת המחיר כדי שהיא תהיה כמה שיותר מדויקת). בנוסף, תעבירו למתרגם כל חומר עזר שיכול לסייע לו, כגון מונחונים, תרגומים קודמים (גם אם לא אהבתם אותם, המתרגם יכול ללמוד מהם על דרך השלילה אם תסבירו לו מה לא אהבתם), אתרים רלוונטיים, עזרים חזותיים (אם אתם מתרגמים טקסט על יצירת אמנות, כדאי שהמתרגם יראה איך היא נראית) וכדומה. מומלץ לכם להיות זמינים בעת התרגום, כדי שתוכלו לענות על שאלות אם יהיו.

כמה מילים לסטודנטים: שוק התרגום לסטודנטים הוא שוק נפרד משוק התרגום המקצועי, והמחיר בהתאם. לסטודנטים מומלץ לחלק ביניהם את תרגום המאמר או לפנות למתרגמים המפרסמים את עצמם בשטח האוניברסיטה או באתרים לסטודנטים (כגון אתרי אגודות הסטודנטים והמד"ס).

יש לכם עוד שאלות? אתם מתרגמים ויש לכם הערות נוספות? אתם מוזמנים להשאיר אותן בתגובות.

אירועים לחודש פברואר

04/02/2013 בשעה 16:23 | פורסם בUncategorized | השארת תגובה
תגים: , , , , , , ,

החודש נערכים שלושה אירועים מעניינים הקשורים לתרגום ולעברית:

  • החל ממחר ועד יום שישי (5-8 בחודש) ייערך כנס לשון ראשון, שהוא גם כנס ראש הממשלה לשפה העברית, בהיכל התרבות בראשון לציון. תוכנית הכנס מופיעה כאן. פרטים והרשמה בטלפון 03-9488668.
  • ב-19 בפברואר ייערך בתל אביב כינוס משותף לאקדמיה ללשון העברית ולמכון מופ"ת בנושא חיים עברית. ההשתתפות בכינוס היא בחינם, אך כרוכה בהרשמה עד ה-17 בפברואר. לפרטים ולתוכנית הכינוס ניתן ללחוץ כאן.
  • המפגש החודשי של אגודת המתרגמים ייערך ביום ג' ה-26 בפברואר בשעות 17:00-20:30 במלון ליאונרדו בזל, רח' הירקון 156, תל אביב. ההרצאה הראשונה תעסוק במתורגמנות על סוגיה השונים, ותעביר אותה ג'יזל אבזון הנפלאה. ההרצאה השנייה תעסוק בסוגיות בתרגום שירה מצרפתית לעברית, ויעביר אותה פיטר רוטברג. עלות ההשתתפות היא 80 ש"ח לחברי אגודת המתרגמים ו-100 ש"ח למי שאינם חברים באגודה. להרשמה יש לשלוח מייל לכתובת monthly@ita.org.il ולציין בשורת הנושא את שמכם בעברית ובאנגלית ואם אתם חברים באגודה או לא. אם ברצונכם לרשום אנשים נוספים, ניתן לציין את שמותיהם ואת סטטוס החברות שלהם בגוף המייל. לפירוט ההרצאות ופרטים נוספים ניתן ללחוץ כאן.

 

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום. | ערכות עיצוב Pool.
Entries וכן תגובות feeds.

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 62 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: